חן אהרונוב

סדקים בצבע

שמן על בד

מאז ומתמיד אהבתי לדפדף באלבומי תמונות..בעיקר בתמונות שחור לבן.בד״כ זה היה קורה כשהייתי מגיעה לביתה של סבתי,יכולתי לשבת ולבהות שעות בכל תמונה לנסות לחוש משהו מהדמויות ולדמיין מי הן היו..הורי עלו ארצה מבוכרה בשנות השבעים ועם השנים התמקמו עם משפחותיהם בתל אביב בשכונה בה התגוררו רבים מהקהילה הבוכרית, שכונה מלאה בהרבה צבעים, ריחות של מאכלים, צלילים ותרבות שהביאו עימם. וכך גם אני זכיתי לגדול סביב התרבות, הריחות, הצלילים  והצבעים. רק לאחר שסבתי נפטרה התחלתי להרגיש בחוסר, הסיפורים שכבר לא אשמע,הריחות ובעיקר הצבעים שהולכים ונעלמים להם ברחובות..פחות שמלות צבעוניות ועיטורים שהולכים ומטשטשים.

בעבודתי בחרתי לצייר תמונות בשחור לבן שנלקחו מהאלבום שהשאירה סבתא . בחרתי להנציח כל קרע וכתם בתמונה, על רקע התמונה ציירתי סוגים שונים של בדים בוכרים  מסורתיים בניסיון להעמיד אותם אחד ליד השני כהתמודדות וקבלה של תקופה חדשה שאמנם לא תחזור אבל שמורה היטב בזכרונותיי.